על מוטיבציה ליצירת שינוי בחיים ועל חסמים שבדרך
הישרדותית צויידנו בחתירה להתמודד עם העולם – ולהתגבר. בהתמודדות הזו מוגשם הפוטנציאל שלנו. אין הכוונה שככל שהאתגר גדול יותר גדל גם הפוטנציאל, אלא שעבור כל בני ובנות האדם החיים רצופי אתגרים. זוהי החווייה האנושית. לרוב יהיה זה קומץ אתגרים טורדניים שילוו אותנו מרבית חיינו. על אף הפרטים השונים בסיפורינו אודותינו כדאי לשים לב גם עד […]
על המוטיבציה לזכור ועל היכולת לספר סיפור חדש
היה זה אפלטון ששירטט לראשונה את הרעיון של "תורת ההיזכרות". בקווים כלליים הוא טען כי אנו לא לומדים דבר חדש בחיינו, וכי כל הידע אודות העולם והאדם מצוי כבר בתוכנו – עלינו רק להיזכר בו. בהתאם לכך על 'המורה הטוב' לעורר את תלמידו להיזכר, ולא ללמד דבר מעבר לכך. במילים אחרות האדם אינו טאבולה ראסה […]
על נזקים פוטנציאלים במרחבי ריפוי
בסביבות מרובות משתתפים, ישנו לחץ חברתי מאתגר על כולם. יש ללחץ הזה ערך, ובעיקר ליכולת המשותפת להתגבר עליו, כי הוא מחייה חוויות עבר לא פתורות ובכך מזמן להן רפואה. על כל אדם שנכנס למרחב כזה לשמור באומץ על הגבולות שלו שהוא יכול לעמוד בהם באותו הרגע. לשמור על הגבולות זה להסכים להגיד "לא". לא להסכים […]
רפואת הכאן ועכשיו
# הווה-עבר #אהבה עצמית #אינטימיות #פרדוקס #תלות-עצמאות #כאן ועכשיו #קשר אהבה עצמית שלא תלויה במילה טובה של איש קשרים אינטימיים עם אנשים ועם העולם הדרכה פנימית שיש בה ביטחון, אומץ וחופש תחושת סיפוק ללא קשר למה יש או אין לנו קיום פשוט שליו ויצירתי למה חסר לנו מכל אלו? כי אנחנו שבויים במערכת ההפעלה […]
להגדיל את המיכל 2 – איך עושים את זה?
#אומץ #התבוננות #לצאת מאיזור הנוחות #חוסר תגובה #הסיפור שלי איך מגדילים את מיכל הסובלנות לעצמנו ולמה שמתחולל בנו? איך מחזקים מבט אוהב גם על מה שרגיל לקבל מבט סולד? איך מצמצמים את המאמץ וההשקעה האנרגטית בתיקון או הסתרה של כל מה שנחווה כמו פגם שלנו? איך מחזקים את האמונה שאם נקבל את הפגמים, ואפילו נביא […]
להגדיל את המיכל 1 – מה זה אומר בכלל?
#להגדיל את המיכל #מערכת יחסים #בדידות #דרך האמצע הרפואה הנפשית כולה תלויה ביכולת שלנו לאפשר ולטפח מערכת יחסים חדשה, צלולה, בוגרת וסלחנית, עם כל מה שמתחולל בנו ועם כל מה שקיים וחסר בחיים שלנו – ויש דרכים לסייע לזה לקרות. לא אני המצאתי את זה. אנחנו יודעים שהמציאות הפנימית שלנו – הדרמה הפנימית שמתחוללת בתוכנו […]
אני אחראי על הכל ולא אשם בכלום
# אחריות # ערך עצמי # אשמה # גמישות בתוך מערבולת הפרדוקס שאני אני נקרע ביני לבין עצמי… רצונות, דחפים, אמונות, רגשות, ערכים – הכל סותר את הכל ואני שואל – מי בעל הבית? בסוף, השאלה מתנכזת לקונפליקט אחד – רצון לקחת אחריות מלאה על החיים שלי, ומצד שני פחד מתחושת אשמה, בושה, […]
להיות ההורים של עצמנו
דמיינו את עצמכם גדלים בבית שבו המבט המתבונן בכם הוא מן 'מבט בודהה' שכזה – מבט רווי אהבה והערכה, ללא כל דרישה להיות דבר מה – זה היודע את טובתכם באופן נטול חרדה ואינטרס זר, המאפשר ליפול ולקום, להיכשל ולהצליח, ולשמור על אותה מידה של אמונה בכם ובדרככם. מבט שיודע להחזיק לכם את היד ולשחרר […]
להיות מקסימום "אני" בתוך מקסימום "אנחנו"
"אני מקולקלת", "אני בעייתית", "אני תקועה", "אני את החיים שלי כבר הפסדתי", "אני חיה חיים של מישהו אחר" "אני חיה בשביל מישהו אחר" אם יוצא לך להגיד את זה או אפילו רק לחשוב את זה, כנראה שמה שקורה זה שבחווייה הפנימית את מרגישה בכלא איזה כלא? של אחד הצדדים בפרדוקס חייך. צד אחד קיבל […]